רני, בן פניה ויצחק, נולד בחיפה. למד בבית הספר היסודי "נרקיסים", והמשיך את לימודיו העל יסודיים בביה"ס התיכון ע"ש גרינברג בקרית טבעון. עזב את לימודיו בכתה י"ב ויצא לעבודה, על מנת לחסוך כסף לטיול לחו"ל לפני גיוסו לצה"ל. היה חניך בתנועת "הצופים", ומשם עבר יחד עם קבוצת חברים ל"נוער העובד והלומד". במסגרת תנועה זו הצטרף לגרעין נח"ל "חורב", שעשה את הכשרתו בקיבוץ "אלונים", והיה מיועד להתיישבות ב"רביד". היה מזכיר הגרעין והתמסר לתפקידיו השונים, שהוטלו עליו במשק. לפני גיוסו לצה"ל, הוא חזר מהטיול בחו"ל, רמז ש"גילה עולם" ורקם תוכניות לטיולים נוספים לאחר שחרורו מהשירות הצבאי. דברים שעניינו אותו למד בהתמדה. היה מתעמק וחושב ועוסק בהם בכל מאודו. בדברים שלא עניינו אותו כלל לא התעסק. אהב מוסיקה. היה מסוגל לשבת במשך שעות צמוד לטייפ או לפטיפון ולהאזין ליצירות שאהב. את הנטייה לאהבתו הגדולה – האדם, גילה בעודו ילד. נהג ל"אמץ" אנשים שגורלם לא שפר עמם, ולעזור להם להתמודד עם בעיותיהם. חבריו הקרובים נהגו לכנותו ה"עובד הסוציאלי" של החבורה... דבר מה עצוב היה בו, שלא רצה לתת לאחרים חלק בו. בדרך כלל היה שקט, קצת ביישן ומופנם. בחברה מצומצמת היה נפתח ומגלה חוש הומור דק ועדין. חרף השקפותיו המסוימות מאד על צבא ומלחמה, הוא מילא את תפקידיו בעת שירותו הצבאי במסירות ואחריות, וזכה להערכה רבה של מפקדיו - הן כאדם והן כחיים. הוא חיכה בקוצר רוח ליום בו עמד לצאת להדרכה מטעם התנועה, כעשרה ימים לאחר נפילתו.

רני נפל במלחמת לבנון, ביום הרביעי למלחמה, בגזרת הלחימה המזרחית בבקעת הלבנון ליד הכפר לביא. יום לפני נפילתו (9.6.1982) הספיק עוד לכתוב הביתה:

"המון המון שלום! אין הרבה זמן לכתוב, לחץ נורא מסביב אז ממש כמה מילים. אין מה לדאוג, הכל בינתיים בסדר והולך כרגיל. כמו תמיד שולטים במצב! יש המון מה לספר, אבל אי אפשר לכתוב. אספר כבר בעל פה, יותר מאוחר. אז ד"ש חמה לכולם, ולא לדאוג יותר מדי". שלכם רני.

רני השאיר אחריו הורים ואחות בשם הילה, וכן חברים רבים וטובים.