בן נעים ויעל, נולד בשנת תרפ"ד בצפת, שם רכש השכלה עממית. יחד עם בית הוריו עבר לחיפה, ומשם לקרית חרושת, השוכנת בשער העמק. בימי מאורעות 1936-39, והוא עוד נער, השתתף בהגנת המקום, שהותקף קשה ע"י הכנופיות. 15 משפחות ישבו בתקופה ההיא בקרית חרושת, וההתגוננות לא הייתה קלה. באחת ההתקפות הוקף הישוב, מארבעת עבריו, ע"י כנופיה בת מאות ערבים. יחד עם מגיני המקום עמד גם יעקב. ועל אף האבדות החזיקו מעמד עד בוא התגבורת, והדפו את התוקפים.

היה חבר ה"הגנה" משנת 1937. למד איתות והצטיין בו במיוחד. על כן נשלח גם לקורס בו הוסמך כמדריך, ובשובו נתמנה אחראי לתחנה המקומית. במשך שלוש שנים שירת בנוטרות, ובשמירה על מחסני הצבא הבריטי במנסורה. לפי מקצועו – חוצב, אבל רוב שנותיו עשה בשירות המגן. בגלל היותו חבר "הגנה" נעצר ע"י הבריטים, ונכלא במחנה לטרון, בחשד של פעילות טרוריסטית, אולם שוחרר כעבור ארבעה חודשים. בפרוץ המאורעות האחרונים שלפני הכרזת המדינה נבחר כחבר בוועדת הביטחון המקומית בקרית חרושת. משניתן צו הגיוס, גויס יעקב לצה"ל והוצב בחטיבת "גבעתי". יחד עם מחלקתו נשלח להגנת קיבוץ ניצנים בדרום ושם נפל בקרב, נקבר בקבר אחים בקיבוץ ניצנים. הניח אישה ושני בנים.