דני גולד נולד בקרית טבעון, בן שלישי למשפחת ג'ן ורוברט גולד ז"ל. המשפחה הגיעה מקיבוץ גשר הזיו, לשם עלו מארה"ב. דני למד בגן "הבונים", והמשיך בבית הספר "קרית עמל". בלט כילד נבון וחכם, סקרן ומלא מרץ, והצטיין באהבת חיות. אהב לטפל בבעלי חיים וגידל חתולים, כלבים וסוסים בביתו. הייתה בו סקרנות למכונות, רצה לדעת איך הן פועלות. יחד עם אביו היה מטפל במכשירים שהתקלקלו, במסגרייה שהקימו לשם כך בחצר ביתם. דרך נוספת ומהנה לפרוק מרצו הרב מצא בטיולים המפרכים שהיה עורך יחד עם כל בני המשפחה. דני נהנה להיות בחיק הטבע ולהתמודד בקשיים פיזיים. כשהיה בן עשר, מת עליו אביו באופן פתאומי. כך אבדה לו משענתו העיקרית בחייו הצעירים. משבר קשה פקד את המשפחה, שנותרה מיותמת מאב. נשארה אם ושלושה בנים קטנים, ודני היה הצעיר שבהם. המשך התפתחותו השתבש. מאז חיפש את דרכו. במרצו הרב, בכוחו הפיזי העצום, בטוב ליבו ובנכונותו לעזור רכש חברים רבים. באהבת בעלי החיים מצא דרכו אל משק זייד. היה עוזר במשקו של יפתח זייד, אשר בו מצא מעין תחליף לדמות אב, אליו נקשר בקשרי אהבה והערכה, ויפתח החזיר לו אהבה וחסות. דני הפליא את כל הסובבים אותו בכישרונו הטבעי למכונאות, אשר אותה לא למד מעולם, וביכולתו לפתור בעיות ולתקן כל מכונה. כשהתגייס לצה"ל התנדב  לסיירת. מיד זכה להערכה רבה מצד מפקדיו על מרצו ונכונותו למשימות הקשות ביותר, שהוטלו עליו או  שהתנדב למלאן. הייתה זו תקופה של פריחה – דני היה ער מלא מרץ ונהנה מאד מכל רגע בחיל. שירותו בסיירת נפסק עקב דלקת שנמצאה בראשו, שנגרמה לו בתאונה כשהתנגשה בו מכונית, בעת שרכב על אופניו ברחוב קק"ל בקרית טבעון. את המשך שירותו הצבאי עשה כנהג. למרות שעבודה זו הייתה למורת רוחו, הצטיין בה, והשקיע בה את מירב יכולתו. דני לא הספיק לסיים את שירותו בצבא. דני נהרג בתאונה כאשר הלך לעזור לאחד ממכריו.

היו לדני תוכניות רבות: רצה לנסוע עם אימו לארה"ב לבקר את משפחתם הגדולה. היו תוכניות להמשך העבודה במשק וגידול סוסים. לא זכה דני, לא זכינו אנחנו, נלקח מאתנו בצורה אכזרית. המומים ואבלים נשארו אימו, אחיו וחבריו הרבים. אך דמותך, דמות הנער החביב, הצוחק, העליז, השובב, הנכון לעזור, המאמין בכוחו וביכולתו, המאמין לכל אדם, דמותך היקרה, דני, לא תמוש מלב אוהביך.

כרמלה זייד.