בן סושע-גיטציה ויוסף צבי. נולד ביום כ"ט בתשרי תרס"ח (7.10.1907) בגליציה. לאחר לידתו שבה המשפחה לעיירה, אלטנבורג, שבגרמניה, שם התגוררה קודם לכן. בעיירה קטנה זו, שמנתה 27 משפחות יהודיות, למד דוד בבית הספר היסודי והתיכון הגרמני, ואילו את חינוכו היהודי קיבל אצל מלמד ששכרה הקהילה היהודית במקום. כבר בימי בחרותו התמסר לפעילות ציבורית. הוא הקים את סניף התנועה הציונית באלטנבורג, היה מורשה "הקרן הקיימת לישראל" במקום, והפיץ את כתב העת הציוני "יידישע רונדשאו". לפרנסתו למד פרוונות, ועבד במקצוע זה בבית מלאכה גדול בלייפציג הסמוכה. בסוף שנת 1930 עקרה ללייפציג המשפחה כולה. גם כאן נטל דוד חלק פעיל בעבודה הציונית. בשנים 1933-1932 היה חבר ב"החלוץ", ועשה תקופת מה בהכשרה. בשנת 1934 נשא אישה, ובאותה שנה הצטרף לגרעין שייסד את קרית עמל (לימים טבעון), שבה היה, בין השאר, מפעילי ה"הגנה". הוא התגורר באחד הבתים הקיצוניים של הישוב החדש, מחוץ לגדר הישוב. בכ"ז בשבט תרצ"ט (16.2.1939), בעת התקפה ערבית על הישוב נפגע ונהרג במקום. הוא נטמן בבית העלמין בחוף הכרמל. הניח אישה בהריון, הורים, חמישה אחים ואחות.

בן 31 היה בנפלו.