מיכאל, בן לאורה ומקס, נולד בקרית ביאליק שליד חיפה, אחרי כן עבר עם הוריו לגור בקרית טבעון. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר העממי ממלכתי בקרית טבעון, אחרי כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר על שם חיים גרינברג בקרית טבעון. מיקי, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה תלמיד טוב, בעיקר במקצועות שאהב. עוד בהיותו ילד בלטה האינטליגנציה שלו, ואפשר היה לשוחח אתו על כל נושא בצורה מבוגרת. מגיל צעיר היה קורא כל ספר שהגיע לידיו, ובהיותו בתיכון היה חבר בחוג לשירה מודרנית, למרות שלמד לימודים ריאליים. אהבתו הגדולה הייתה הטיולים בטבע להכרת הארץ. בילדותו סרק את הוואדיות ואת הגבעות בסביבה לאורכם ולרוחבם. הוא הרבה לצאת לטיולים, לפעמים עם בני משפחתו, ותמיד הדריך, צילם, למד וקלט דברים חדשים. נחשב תמיד חבר אהוב ונאמן. תמיד היה דמות מרכזית בכל חברה, ותרם בארגון שירה בציבור וביצירת אווירה של שמחה לשמה. מיקי גדל בבית חם ואוהב, וידע להעריך זאת. לפיכך היה קשור מאוד למשפחתו, בקשר של אהבה וחברות. מיכאל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1964, והתנדב לחיל הצנחנים. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות לכיבוש העיר העתיקה בירושלים, וכן השתתף בקרב כראמה. יחד עם היותו חייל מעולה, חש סלידה ממלחמות ומאורח חיים צבאי. הוא היה מסוגל לראות דברים מנקודת מבט אנושית, אפילו בעיצומו של קרב. בזכות צירוף זה היה מפקד טוב, שידע לדאוג לחייליו ולקיים יחסי חברות גם במסגרת הצבאית הקשוחה.

לאחר השחרור עבר מיקי לירושלים והחל ללמוד באוניברסיטה העברית. הוא השלים את הלימודים לתואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה, כפי שתכנן שנים לפני שהחל ללמוד. אחרי כן הוסמך לתואר שני בלימודי הפיזיקה, והחל לעבוד על עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בתחום מוליכות שטח הפנים של גבישי תחמוצת האבץ. מיקי אהב מאוד את ירושלים, טייל לאורכה ולרוחבה וצילם בה עשרות תצלומים. בנוסף ללימודים השגרתיים השתתף בחוג למחשבת ישראל, במסגרת האוניברסיטה. כן עסק בהוראה, תחילה בבית ספר תיכון בעיר ואחר כך במעבדה לפיזיקה באוניברסיטה. במלחמת יום הכיפורים השתתף מיקי בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. בקרב שניטש בהסתערות על אבו סולטאן נפגע מיקי ונהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית טבעון. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב סמל.