נחום (נחומי), בן שרה וברוך, נולד בקרית טבעון ולמד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון במקום. מאז ילדותו היה נחום מעורה בכל סוגי הפעולות במקום מגוריו – ובעיקר בפעולות החברתיות ובפעולות הספורטיביות. מוריו סיפרו עליו שהיה "תלמיד שכל מורה משתוקק לראות רבים כמותו בכיתה". לדבריהם, היה ילד שקט, נעים הליכות, חכם, צמא דעת ובעל אחריות רבה. יחד עם זאת היה גם ספורטאי מצטיין בכל ענפי הספורט ובמיוחד – בענף הטניס. כשהיה בן 13 זכה להגיע למקום הראשון באליפות הנוער הארצית בטניס, ומאז היה מצורף בקביעות לנבחרת הנוער הלאומית.

נחום גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1972, והתנדב לחיל הצנחנים. אם כי לא היה אדם לוחם מטבעו, בחר דווקא בשירות קשה ומסוכן זה, שכן לדבריו "מישהו מוכרח ללכת לשם". במלחמת יום הכיפורים השתתף נחום בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. באחד הקרבות המרים, שהתחוללו ב"חווה הסינית", נפגע נחום ונהרג. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "נחום היה חייל מסור וחבר למופת. כל מי שהכירו – אהבו". כן כתבה למשפחה רות לזרובסקי, מאיגוד הטניס בישראל: "הכרתי את נחום משנתו העשירית, כאשר השתתף לראשונה במפעלי איגוד הטניס. הכרתי אותו כבחור חרוץ וממושמע, כשרוני ושקדן, ובעיקר כספורטאי למופת".

על זאת הוסיפה מורתו, מלכה, מבית הספר התיכון: "אהבתי את נחום, אהבתי אותו על אצילות נפשו, על נועם הליכותיו, על סקרנותו הרבה להעמיק דעתו, על שהצניע לכת במגעיו עם הזולת. את נחום, האדם הטוב והישר, אהבתי".

התאגדות הספורט "הפועל" קרית טבעון החליטה להנהיג לזכרו תחרות טניס שנתית, שתיקרא על שמו.