בן שלמה יהודה (לאופולד) וחיה-הדוויג ברומל. נולד ביום כ"א טבת תר"ע, 2.1.1910 בעיר מץ, אז באימפריה הגרמנית.

עלה לארץ עם ליזה (אילזה לבית גוטמן מבנימינה), ביום 10.12.1934, על האונייה "פילזנה" (של חברת לויד-טריסטינו), לימים "גלילאה". בראשית דרכו בארץ עבד כפועל במגדיאל. במהלך שנת 1936 הצטרף כטייח ל"מפעל השיכון העצמי" – הקמת קריית עמל, התגורר ב"מחנה" (הליפטים) של ראשוני בוני קריית עמל, והביע את נכונותו לעבוד ב"מפעל המים" (ראשיתה של חברת "מקורות" באזור). בהגרלה שנערכה לחברי ארגון א' על הקצאת שטחים, נפל בחלקו שטח של 2 דונם חלקה 47 בגבעת שייח' אברייק (צידו המזרחי של רחוב קרן קיימת, לימים, בית מס' 19 או 21). לאחר שהשלים את בניית ביתו התגייס כ"שוטר מוסף" (נוטר) במשטרת היישובים העבריים ביגור, והעלה ארצה את הוריו, לאופולד והדוויג ברומל, מגרמניה הנאצית.

הוריו הגיעו על האונייה "גליל" ביום 22.10.1939, והצטרפו אל בנם בביתו בקריית עמל.

שנה לאחר הגיעם, ביום ו' בתשרי תש"א, 8.10.1940, נהרג אברהם ברומל בתאונת דרכים, והובא לקבורה בבית הקברות הראשון בקריית עמל (היום, במורד רחוב שרת בקריית טבעון), והוא בן 30 בלבד.

‍