בן ולטר ורחל. נולד ב-30 למרץ, 1955 בקרית טבעון. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון, במקום מגורי משפחתו, בקרית טבעון. בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון עסק בעריכת עיתון בית הספר. בכתה ט' עבר עליו משבר לימודים, שנבע מאי יכולתו להשלים עם חינוך שכלו מרוץ אחר בחינות וציונים. אולם הוא המשיך בלימודיו, והפך להיות תלמיד אקטיבי, ואז התגלו גם תכונותיו הבשלות יותר – צו המוסר והמצפון, וחוש ההומור המיוחד לו, הציני והמצחיק בעת ובעונה אחת. הייתה זאת מוסריותו, שהורידה אותו ממיטתו בבית החולים לאחר ניתוח, כדי לפנות את מקומו לפצועי מלחמת יום הכיפורים, והוא עוד נער. אחד ממוריו העיד עליו שהיה "ברוך כישרונות, אך צנוע. מכיר בכישרונותיו, ומודע לחובתו האינטלקטואלית והחברתית המוטלת עליו. היה רגיש לבעיות חברתיות, ולא חדל למקד את תשומת ליבו לבעיית "הפנתרים", כשהופיעה על במת הארץ. הוא קרא לזה "מעורבות פוליטית". צידו האחר של מטבע הפער החברתי היו לדידו תמיד רמת החיים הגבוהה והמתנפחת, והבזבוז והשחיתות, אותם לא חדל מלהוקיע, אך ידע גם לבקר את עצמו ואת החברה שהיה חלק ממנה. בני גילם כישרון, חריפות שכל, צניעות ונועם הליכות...". בני הרבה לעסוק בספרות ושירה, ויעידו עשרות השירים שנמצאו בעיזבונו. היה פעיל גם בגדנ"ע, בכדור סל ובקפיצה לגובה. היה תקופת מה פעיל "בנוער העובד והלומד". לבני היה פרופיל רפואי נמוך, אחרי שעבר ניתוחים רבים בגופו, עוד מילדותו. למרות שהוא שוחרר מגיוס לצה"ל בשל מצבו הבריאותי, התעקש להתגייס לצה"ל, ולמלא את חובתו בכל שיוכל. ב-9 ליוני 1974 התגייס לשירות חובה, ומצא מקום שבו יוכל לתרום ככל יכולתו, למרות מצבו הבריאותי. הוא שירת ביחידת קשר בתפקיד שהתאים ליכולתו הגופנית, עבר קורס צפנים במסגרת שירותו הצבאי. בני נפטר בעת מילוי תפקידו ב-י"א מנחם אב, תשל"ד, 30 ליולי 1974 והוא בן 19 שנים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקרית טבעון. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות בוגרות ממנו. המשפחה הוציאה לזכרו חוברת ובה עזבונו: מכתבים, רשימות, ובעיקר שירים, הרבה שירים.