אודי, בן ציפורה ווילי, נולד ביום כ"ז בכסלו תשכ"א בקרית טבעון. היה תינוק מקסים עם זוג עיניים כחולות וגדולות, כאילו כל העולם ניבט מהן. ילד נפלא בעל מזג טוב, כך כשהיה קטן – וכך כשגדל. סיים בית ספר יסודי "דגניות רימונים" והיה בוגר התיכון המקומי במגמה לגיאוגרפיה. חניך תנועת הצופים ולאחר מכן גם מדריך. בגיל 16 השתתף בקורס מ"כים של הגדנ"ע, ובאותו גיל ממש התנדב למשמר האזרחי, אהב ספורט והיה פעיל בענף הכדור מים. השתתף באופן קבוע ביום הניווט ע"ש שאול גרואג ז"ל, כתלמיד, ואף בזמן שירותו הצבאי לא הפסיד יוםזה. נער צנוע, בעל נפש פיוטית, אשר בגיל 15, בהחבא, כתב שירים וצייר ציורים המבטאים את המצב במדינה, ורחשי ליבו כה ברורים בציוריו. חבריו אומרים כי אודי היה הרוח החיה שבחבורה. בלעדיו לא זזו ולא עשו כלום. הוא אהב לחיות, ורצה שיהיה טוב ושמח לכולם.

חניכיו ופיקודיו מספרים, כי היה מנהל עימם שיחות ארוכות, מרביץ בהם ציונות וערכים, ודרש מהם את אשר דרש מעצמו. אחד מהם הגדירו "כסמל לישראלי אמיתי, אשר ערכים נעלים טבועים בו". מפקדיו ניבאו לו עתיד מזהיר. אודי התכונן לצבא ברצינות. מילא אבנים בתרמיל על הגב והלך ברגל. אהב את הארץ ונופיה, ועוד לפני שמישהו חלם על "פינר" הוא אמר: "כשאתחתן אבנה לי שם בית", בדיוק באותו מקום, נמשך אל אותה פינה. ממשכורתו הראשונה בצה"ל רכש לעצמו אנציקלופדיה "מדריך ישראל". אהבתו לנופים ולטיולים מודגשת במכתביו, בזמן מלחמת שלום הגליל, והנה אחד מהם: "השעה 5:30 ואני ער כבר 30 שעות. המלחמה משתוללת בכל תוקף וניתכת כאן הפגזת תופת משני עברים. קשה לי לתאר לך את ההרגשה, אבל נעשינו אפטיים לכל נושא ההפגזות, אולי בגלל שעדיין אותנו לא השחילו (תודה לאל). למרות כל הקרבות הענקיים יש עדיין מקום להלל ולשבח את גודל היופי של המקום בו אנו נמצאים: אני נמצא ליד עיירה, הנקראת לביא, וכמעט בגובה החרמון בעומק של 35 ק"מ בתוך שטח אויב. המקום פה מקסים בעיקר ההרים הענקיים המחורצים בוואדיות עמוקים וירוקים. בכל הפינות המיוחדות מצויים כפרים פסטורליים הבנויים על צלעות ההרים, והגגות האדומים שלהם נותנים לך את ההרגשה שאתה נמצא בשוויץ. ורק רעם התותחים, עשן, ופיצוצי הפגיעות, מראה הטנקים השרופים והאנשים שנהרגים בתוכם, מזכיר לך, שאתה במלחמה."

אודי סיים בהצלחה גיבושים ביחידות נבחרות, ואת מקומו מצא בחיל המודיעין. נהרג באסון בצור.

בשבילנו אודי לא מת, ורוחו מפעמת בקרבנו.