ימי ילדותו של אליהו באלרואי היו ימים של אהבה וחמימות, שנמצאו לו בבית אביו ואשתו השנייה – לאחר שננטש על ידי אימו בהיותו בן שלוש. למד בביה"ס הדתי "יבנה" (שם הוקמה ספרייה על שמו, לאחר נפילתו בקרב). המשיך בתיכון בביה"ס לצוערי המשטרה בחיפה, ולאחר שנתיים התגייס לצה"ל, לחיל השריון. היה בגדוד 884 בחטיבה 14 והגיע לדרגת סמל. היה נהג נגמ"ש אמפיבי ובמלחמת יום הכיפורים, במוצאי יום הכיפורים, לאחר סריקה וחילוץ פצועים בחווה הסינית בתעלת סואץ, נפגע הנגמ"ש שלו. תחת אש כבדה של האויב המשיך להילחם ולמלא את תפקידו, עד שנפלו הוא וחבריו. את אות הצל"ש וההעלאה בדרגה לסמל קיבל לאחר שנפל בקרב. אליהו נלחם בגבורה והקריב את חייו למען המולדת, כשהוא רק בן 21 שנה.

החזן ומחזיק בית הכנסת "מגן דוד" באלרואי הקים תיבה משיש, וספר תורה ניתן להנצחת שמו של לוי אליהו.