ז' תמוז תשנ"ג, 26.6.93
כ"א תמוז תשע"ד, 19.7.14
נפל בקרב ברצועת עזה, במבצע "צוק איתן"
"בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר....".
בר התינוק, זהוב התלתלים, משך את תשומת ליבם של כל הסובבים. לניסיונות לדובב אותו השיב בחיוך. מגיל צעיר ניתן היה לראות בו נחישות והתמדה, חברותיות וקסם אישי. כילד הייתה בו ביישנות טבעית, כשגדל הפכה הביישנות לענווה ולצניעות. גדל להיות יפה-תואר, עם השיער הערמוני והעיניים הירוקות-חומות. בלט בהישגיו, ביכולת למצוינות ובעיקר, בחיוך שלא מש משפתיו. בגיל 10 הלך אחרי חיידק הכדורמים והצטרף ל"הפועל קרית טבעון". התחיל בקבוצת הילדים, ועד מהרה ראו שבר בעל כישרון עצום למשחק הפיזי הקשה כ"כ. כיאה למסורת המשפחתית בחר לשחק עם המספר 7. בר התפתח באגודה, ובגיל 15 כבר היה חלק משושלת אליפויות במסגרת ליגה ארצית בוגרת. כיהן כקפטן קבוצת הנוער של הקבוצה, ובגיל 16 הצטרף לקבוצת הבוגרים המקצוענית, שיחק בארץ ובעולם וזכה בגביעים ובאליפויות. היה חלק מ"נבחרת ישראל לנוער" וייצג את המדינה בטורנירים כשחקן מרכזי. היה כישרון נדיר בבריכה המקומית. הכדורמים היה לו לבית שני, בכל חופשה מהצבא לקח את בגד הים והלך לבריכה, לאימון, למשחק, העיקר להתאמן ולפגוש את החברים. הכדורמים לא פגע ביכולתו להצטיין גם בלימודים, ולהיותו אחד מהיחצ"נים המובילים של העמק.
אין ספק שבר שלנו היה מלא גוונים – תלמיד מצטיין, ילד של המשפחה, אהב את הטבע (בשילוב קפה קטן או "פויקה" ליד בור מים...), יחצ"ן מסיבות מעולה ושחקן כדורמים מחונן. מוקף בהמון חברים והמון בנות מחבקות.
לפני הגיוס התלבט בנושא השירות הצבאי – ספורטאי מצטיין ושירות צבאי קל או שירות משמעותי? לבסוף החליט לבחור בגיוס לצבא, גם כשהיה ברור שלא יגוייס ליחידה מובחרת.
ב-20.3.12 התגייס לחיל ההנדסה, שירת בגדוד 605, סיים את הטירונות כמצטיין מופת פלוגתי, ושובץ במחלקת הסיור. לאחר שנה ושמונה חודשים בצבא יצא לקורס מ"כים ולקורס קצינים. טען כי קודם עליו ללמוד להיות חייל על מנת שיוכל להיות מפקד טוב שיילכו אחריו, מפקד שהמקצועיות שלו אינה מוטלת בספק! בר החייל היה מקצוען אמיתי, מנהיג מלידה. רצה לעזור ותמיד נתן מעצמו הכול, חייל למופת, מפקד בנשמה.
ב-1.7.2014 בר סיים את בה"ד 1 במגמת להב, ויצא לחופשה. ב-9.7.2014 הוקפץ לבסיס בעקבות מבצע "צוק איתן". המחלקה של בר נכנסה לעזה עם הצנחנים. בשבת ה-19.7.2014 הצוות התארגן לתנועה. בר, כהרגלו, התנדב לבדוק שלא שכחו כלום בצידה האחורי של הפומ"ה. טיל נ"ט פגע בזחל שלידו הוא עמד. בר נהרג במקום, הותיר אחריו הורים (נעמה ואפי), שני אחים ואחות (ניר, רון ורותם).
ז' תמוז תשנ"ג, 26.6.93
כ"א תמוז תשע"ד, 19.7.14
נפל בקרב ברצועת עזה, במבצע "צוק איתן"
"בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר....".
בר התינוק, זהוב התלתלים, משך את תשומת ליבם של כל הסובבים. לניסיונות לדובב אותו השיב בחיוך. מגיל צעיר ניתן היה לראות בו נחישות והתמדה, חברותיות וקסם אישי. כילד הייתה בו ביישנות טבעית, כשגדל הפכה הביישנות לענווה ולצניעות. גדל להיות יפה-תואר, עם השיער הערמוני והעיניים הירוקות-חומות. בלט בהישגיו, ביכולת למצוינות ובעיקר, בחיוך שלא מש משפתיו. בגיל 10 הלך אחרי חיידק הכדורמים והצטרף ל"הפועל קרית טבעון". התחיל בקבוצת הילדים, ועד מהרה ראו שבר בעל כישרון עצום למשחק הפיזי הקשה כ"כ. כיאה למסורת המשפחתית בחר לשחק עם המספר 7. בר התפתח באגודה, ובגיל 15 כבר היה חלק משושלת אליפויות במסגרת ליגה ארצית בוגרת. כיהן כקפטן קבוצת הנוער של הקבוצה, ובגיל 16 הצטרף לקבוצת הבוגרים המקצוענית, שיחק בארץ ובעולם וזכה בגביעים ובאליפויות. היה חלק מ"נבחרת ישראל לנוער" וייצג את המדינה בטורנירים כשחקן מרכזי. היה כישרון נדיר בבריכה המקומית. הכדורמים היה לו לבית שני, בכל חופשה מהצבא לקח את בגד הים והלך לבריכה, לאימון, למשחק, העיקר להתאמן ולפגוש את החברים. הכדורמים לא פגע ביכולתו להצטיין גם בלימודים, ולהיותו אחד מהיחצ"נים המובילים של העמק.
אין ספק שבר שלנו היה מלא גוונים – תלמיד מצטיין, ילד של המשפחה, אהב את הטבע (בשילוב קפה קטן או "פויקה" ליד בור מים...), יחצ"ן מסיבות מעולה ושחקן כדורמים מחונן. מוקף בהמון חברים והמון בנות מחבקות.
לפני הגיוס התלבט בנושא השירות הצבאי – ספורטאי מצטיין ושירות צבאי קל או שירות משמעותי? לבסוף החליט לבחור בגיוס לצבא, גם כשהיה ברור שלא יגוייס ליחידה מובחרת.
ב-20.3.12 התגייס לחיל ההנדסה, שירת בגדוד 605, סיים את הטירונות כמצטיין מופת פלוגתי, ושובץ במחלקת הסיור. לאחר שנה ושמונה חודשים בצבא יצא לקורס מ"כים ולקורס קצינים. טען כי קודם עליו ללמוד להיות חייל על מנת שיוכל להיות מפקד טוב שיילכו אחריו, מפקד שהמקצועיות שלו אינה מוטלת בספק! בר החייל היה מקצוען אמיתי, מנהיג מלידה. רצה לעזור ותמיד נתן מעצמו הכול, חייל למופת, מפקד בנשמה.
ב-1.7.2014 בר סיים את בה"ד 1 במגמת להב, ויצא לחופשה. ב-9.7.2014 הוקפץ לבסיס בעקבות מבצע "צוק איתן". המחלקה של בר נכנסה לעזה עם הצנחנים. בשבת ה-19.7.2014 הצוות התארגן לתנועה. בר, כהרגלו, התנדב לבדוק שלא שכחו כלום בצידה האחורי של הפומ"ה. טיל נ"ט פגע בזחל שלידו הוא עמד. בר נהרג במקום, הותיר אחריו הורים (נעמה ואפי), שני אחים ואחות (ניר, רון ורותם).